קניון החזאלי – טיול “פיילוט” 02-04 מרץ 2007 – רשמי מסע

“הטיול מיועד לקבוצה קטנה (10 משתתפים בלבד) ואיכותית.

מדובר בטיול ברמת קושי גבוהה. נדרש כושר גופני גבוה, מיומנות גבוהה בהליכה על סלע, מיומנות גבוהה בגלישה.”

….. כך כתבתי במסמך שהפצתי לגיבוש קבוצת מטיילים לטיול הפיילוט בקניון החזאלי.

בחודש נובמבר 2006 במסגרת הכנות שעשינו בואדי ראם – טיפסנו יוני (יונתן אלמגור) ואנכי אל פסגת ג’בל החוש-חשה, למרות קטעים קצרים של ניווט וחיפוש המסלול הגענו לפסגה אחרי שעה וחצי, ירדנו למנוחה קצרה וארוחה. בשעה 10:00 התחלנו את דרכנו מטה, המשכנו לחפש את דרכנו לתוך קניון החזאלי, המידע שהיה לנו הגיע מתרשימים שקיבלנו ממדריך צרפתי, ידענו שלפנינו 11 מפלים, ידענו שקבוצה של 7 צרפתים + מדריך עשתה זאת יומיים לפנינו ב- 9 שעות, מהם 3 שעות בחשיכה. באותה עת, עם רדת החשיכה הקור בואדי ראם היה מרתיע, פחות מ- 5 מעלות!, היה מנוי וגמור איתנו שאין לנו כוונה להיכנס לחשיכה. בקטע הראשון היו לנו מעט איבודי זמן על חיפוש ומציאת הנתיב אך מרגע שאיתרנו את המפל ה- 2 הניווט נעשה פשוט. את הגלישות עשינו בנוהל גולש אחרון והן ארכו זמן קצר, להפתעתנו גילינו שמספר הגלישות גדול יותר. בשעה 15:00 ישבנו על גדר מגרש החניה החלפנו לקיפי (נעלי בית) וחוויות החלפנו.

המסקנות היו – מדובר בטיול מורכב וקשה. זמן העלייה של קבוצה מעולה יכול להיות קרוב לשלנו, דהיינו כשעתיים אך זמן הגלישות בקניון עשוי להיות כפול – 10 שעות. לפני שעורכים טיול רגיל יש לערוך טיול פיילוט עם קבוצה המונה עד 10 משתתפים וממוינת היטב (בוגרי מסלולים כמו – ג’בל ראם, סיד-חביל, אבו-חשייב….).

את טיול הפיילוט יש לערוך עם 3 מדריכים, יש להקדים את היציאה ולהתחיל לטפס באור ראשון, יש להצטייד בחבלים דינמיים קטני קוטר וקלי משקל. המדריכים חייבים להיות מהדרג הראשון.

במהלך הטיול לא נתקלנו בגבי מים ונושא של חציית גבים לא עלה כלל!!

בפרסום הגדרתי את יום החזאלי כיום – ארוך וקשה.

עפ”י התכנון הקצתי ליום הזה 12 שעות, שעתיים לטיפוס ו- 10 שעות לירידה בסיק.

מכאן שיש להתחיל לטפס ב- 06:00 בבוקר ולסיים באור אחרון ב- 18:00!.

במחשבה של הרגע האחרון הורתי לכולם להצטייד בבגדי ים וסנדלים, ממספר משתתפים ביקשתי להביא שק איטום.

ב- 02 למרץ יצאנו לטיול בירדן

המשתתפים: 1.טלי ברוסרד, 2.אילן רום, 3.בני מרום, 4.חגי חרמש, 5.עופר ויתקון, 6.יונתן פירסט, 7.אביב בר-משי, 8.איתי גיל, 9.דרור אור-אל, 10.נועם שרון, 11.אבי הורוביץ.

מדריכים: דורון נצר, אושרי, יואל.

אחרי מעבר הגבול נסענו לואדי ראם, התארגנות קצרה אצל טאלל ואח”כ נסענו לקניון בראה, נכנסנו למסלול הקצר והיפה בקניון אבו-לגלאח’ת. בסיום חזרנו למאהל הכנו ארוחת ערב והלכנו לישון.

בשבת יצאנו ב- 06:30 מהמאהל, לא ברור לי למה טעיתי ויצאנו באיחור של שעה מהתכנון המקורי. ב- 07:00 הגענו לג’בל חוש חשה והתחלנו לטפס. טיפסנו בקצב קבוע ללא עצירות ולאחר כ- 40 דקות חלפנו על פני קבוצה של 4 ישראלים שהתכוונה לטפס עד לפסגה בלבד.

בשעה 09:00 הגענו לפסגה ! (בדיוק על פי התכנון – שעתיים).

ב- 09:30 חזרנו למשטח שמתחת לפסגה וערכנו הפסקת אוכל של כחצי שעה. ב- 10:00 התחלנו להתקדם,

מעבר לגלישות יש במסלול סדרה של מכשולים חלקם קשים, מעבר חריץ ארוך “בגשר” (bridging) עיכב אותנו מעט. אחרי כ- 30 דק’ הגענו למפל הראשון (כ- 30 מ’). מעט אחריו קטע קשה של טרוורס חושפני,

בשיקול נוסף, המרנו אותו (את הטרוורס) לגלישה קלה ופשוטה מעץ ערער אדום גדול (למעשה הוספנו גלישה, מפל A1, כ- 15 מ’ + עיגון 15 מ’). המשכנו לרדת בירידה תלולה המובילה לתוך הסיק המושך מזרחה – החזאלי. ב- 11:45 הצטרפנו לקניון החזאלי ומיד הגענו אל המפל השני (כ- 25 מ’), הירידה ללא בעיות מיוחדות, למטה גב קטן שניתן לדילוג. במפל השלישי (12 מ’) התקנו בולט כימי, דורון ירד למפל הרביעי (5 מ’) וגילה שבתחתיתו יש גב גדול, לאחר שהוא ירד הוא הצליח למשוך כל אחד ואחד מהמטיילים “החוצה” מהגב, הגלישה בצורה זו התארכה באופן משמעותי מהצפוי (במקום 10 דק’ לכל הקבוצה היינו במפל ה-5 45 דק’), בשלב זה התחלנו להפנים את הבעיה שממשמשת ובאה…

המשכנו למפל החמישי (30 מ’) הסמוך, למטה יבש!

המפל החמישי מסיים את חטיבת המפלים הראשונה, כאן הסיק עושה תפנית חדה צפונה, הליכה בין בולדרים ומשטחים גדולים ונוחים המתאימים לחנית לילה, אחרי כ- 10 דק’ הליכה הקניון נעשה צר, אנחנו נצמדים לדופן שמאל ויורדים בזהירות קטע חשוף שלאחריו מדף רחב ונוח שמוביל אותנו לעמדת הגלישה הבאה. זהו…המראה שממנו חששנו, סדרה של גבי מים.

גולשים במפל השישי (24 + 4 מ’), מפל 7 (6 מ’) צמוד אליו ובתחתיתו גב ארוך. אנו מוצאים דרך להעביר את התרמילים יבשים על מדף צר ומסוכן שעוקף את מפל 7 והגב הארוך, ואז לשלשל אותם למטה. החלפת הבגדים, שלשול התרמילים כל זה מאריך שוב את הזמנים בצורה חריגה (עפ”י התכנון זמן מעבר 2 המפלים הוא כ- 45 דק’ בפועל זה ארך שעתיים… השעה אחרי 15:00 ולפנינו עוד 6 מפלים, גבים ??, אנחנו מפנימים את נושא הכניסה לחשיכה….

מפל 8 צמוד, מטפסים מעט ימינה ומגיעים לעיגון, ניתן לגלוש את המפל בשני שלבים, כ”א כ- 15 מ’.

מפל 10 סמוך אף הוא, בתחתיתו הפתעה “שלילית” – גב ארוך, אין מנוס אנחנו חייבים לחצות בשחייה, לתרמילים יש צורך לעשות אומגה, שוב מחליפים בגדים ויש צורך לחצות בשחייה קרר…רררה ורטובה, נותרה שעה של אור ואנחנו עדיין לא במפל “המרמיטה”, הכינוי שהצרפתים נתנו למפל שאסור לרדת לתחתיתו….אין ממנו יציאה, אחרי 5 מ’ של גלישה יש “לשבור” / לקפוץ שמאלה – בלתי אפשרי לבן תמותה… ואז להמשיך לגלוש עוד כ- 25 מ’ “לחוף מבטחים”. מורכבות הגלישה במרמיטה ידועה לי וגם באור יום זה עשוי להימשך כשעה ורבע לקבוצה קטנה, צא ולמד בחשיכה.

המפל ה- 10 מסיים את חטיבת המפלים השנייה, ממשיכים בהליכה בערוץ, בולדרים שנוח לעקוף מצד ימין, ואחרי כ- 15 דק’ הליכה אנחנו בחטיבה השלישית והאחרונה. מכשול קטן של 2 מ’ שמחייב עזרה הדדית, אנחנו במפל ה- 11 (6 מ’) בתחתיתו גב מים ומיד לאחריו המרמיטה…

דורון גולש את המפל ה- 11 ומגלה לשמחתנו שגובה המים בגב עד הברכיים בלבד. החשכה יורדת, מדליקים סטיק-לייטים ופנסים. להפתעתנו ולמזלנו הטמפרטורות אינן צונחות באופן דרסטי (כמו בנובמבר), וזה מאפשר לנו לתפקד באופן סביר ויותר.

המפל ה- 12 (5 מ’ לכיוון צפון ואח”כ 25 מ’ מזרחה) הידוע לשמצה…המרמיטה.

דורון יורד למרמיטה ומצליח להיחלץ ממנה ולהתייצב על “האוכף” הקטן והצר, החשיכה הכבדה לא מאפשרת לו לראות את המצב בהמשך. אנחנו מסכמים על עקרון המשך העבודה ואני יורד אל המרמיטה, דורון מסייע לי לצאת ממנה ואני ממשיך בגלישה (ללא תרמילי) ישירות לתוך ברכת מים עמוקה, שחייה קצרה ואני בחוץ, אני מוצא קטע יבש לחלוטין בצד שמאל של המפל ומושך את האנשים עם התרמילים החוצה….יש תקווה (אף אחד לא צריך להיכנס למים…חוץ ממני), השעה 20:00….

המפל ה- 13 צמוד, אני ניגש אליו ועיני חושכות, בתחתיתו גב מים שחור וענק אין זכר “ליבשת”, אני זורק אבנים למספר מקומות בגב, הרעש הנשמע אינו מבטיח. עופר מתנדב לרדת. איתי מעלה אפשרות ליצור קשר טלפוני עם טאלל, להפתעתנו הקשר נוצר וטאלל מנחה אותנו להיצמד לדופן הימנית.

עופר יורד ומגלה שאכן בדופן ימין יש מדף צר שניתן ללכת עליו, קרסוליים בלבד נרטבים…יש תקווה (שוב אף אחד לא צריך להיכנס למים). למעשה מרגע החשיכה אף אחד לא נאלץ יותר לטבול את כל גופו במים.

אחרי מספר דקות נוספות החברה שגלשו למטה מדווחים שטאלל הצטרף אליהם סימן ברור הוא שניתן לעבור ולעלות על ביגוד מלא וחם, הליכה של עוד 15 דק’ ואנחנו מחוץ לקניון החזאלי.

בשעה 22:00 הגענו האחרונים אל הרכב, נסיעה למאהל וכאן הפתעה גדולה עופר מצליח להניע את החבורה המותשת להרים ארוחת ערב לתפארת, מרק חם ומשובח ואורז, חגי דואג כרגיל לבירות ויין וכולם שוב מחייכים….

העייפות הכבדה מכריעה על קיצור מה של מסלול היום השלישי. נסתפק בטיפוס עד לקשת. ההערכות בבוקר מעט איטית יותר. אנחנו נוסעים לג’בל בורדה לצידו המזרחי.

נטפס במסלול שעולה ישירות לכיוון הקשת. מיד בתחילת הטיפוס קטע טכני קשה ומספר חברה כמעט מתייאשים ומחליטים לוותר, אני מתעלם וממשיך לטפס. ככל שחולף הזמן הקבוצה מבינה את “הראש” של היום – בדר”כ עולים בהליכה רגלית ומתמודדים עם מספר קטעים טכניים, היום אנחנו מתמודדים כל הזמן עם קטעים טכניים ופה ושם קצת עולים בהליכה רגלית…אנחנו מתקדמים עקב בצד אגודל, מאבטחים בכל הקטעים הבעייתיים ויש הרבה כאלה, החברה למרות העייפות, ההתכווצויות לא מוותרים. בשני שליש העלייה נגמרות לנו האנרגיות, זמן לארוחת הבוקר. הנוף המדהים, הגבינות, היין והכוסברה מקפיצים את המוראל ואנחנו מוכנים ל- שני הקטעים האחרונים והקשים של הטיפוס.

זהו, אנחנו בקשת, הלחץ משתחרר באחת, התפרקות נפלאה, הנוף נפלא. בד”כ ההפסקה כאן עורכת כחצי שעה…אנחנו מפליגים בדיבורים ובצילומים למעלה משעה. ירידה בדרך פחות מוכרת ואחרי 45 דקות אנחנו ברכב.

תם ונשלם טיול נוסף לפסגות ולקניונים המדהימים של ארץ אבן החול הנובית – “ואדי ראם”..

יואל, מרץ 2007.

icon-docלהורדת הקובץ קניון החזאלי – טיול “פיילוט” 02-04 מרץ 2007 – רשמי מסע